אמונה היא מעלה המאופיינה בטבע הכפול של הסתמכות ואמינות. ההסתמכות קשורה לאמונה; אמינות פירושה אמונה כלפי. השניים קשורים זה לזה, שכן אמונה במישהו או משהו משמש לעתים קרובות כעילת נאמנות (למשל לאלוהים, בן זוג, חבר או מטרה).
האמונה כוללת נאמנות לאדם אחר והיא סימן שאין לו תחליף לידידות. זה כולל גם את הנטייה להאמין במקורות אמינים ואת הבחירה לפעול על בסיס אמונות אלה. האמונה מוצאת את מילים נרדפותיה באמון, מהימנות וצייתנות וזה ללא ספק אחד הנושאים העיקריים בחיי ישראל בתנ"ך. אמונה היא מעלה שקשה לנווט בה, כפי שאנו נקראים לעתים קרובות להיות נאמנים לאלה שאיננו אוהבים.
זה מתאר אותך? אם כן, כל הכבוד, אתה אדם נאמן.
אמונה יכולה להציב אותנו בחידה של נאמנויות סותרות, והיא דורשת באופן קבוע את מימוש הזהירות כאשר אנו מחפשים את הממוצע בין החריגות של כושר ההמצאה, הסתמכות יתר, קנאות ומפלגתיות ואת הליקויים של בגידה, חוסר אמון, ציניות ואנרכיה.
האם כל אלה מתארים אותך? אם הם עושים, ואם הציון שלך במבחן סגולה היה נמוך במעלה זו, אז ייתכן שתרצה לבחור לעבוד על סגולת האמונה באופי שלך.